הכפר עכברה שימר את שמו הארמי או העברי כשאר הכפרים שבסביבתו – קדיתא, נבוריא,
דלתא וגוש חלב.
כמותם, גם הוא היה יישוב יהודי מתקופת התלמוד, שננטש מתושביו היהודים כנראה בתחילת
המאה ה-12.
מבט מכפר עכברה על סלע עכברה
היסטוריה:
תקופת בית ראשון ( מאה 10 לפנה"ס – 583 לפנה"ס )
פרופ' בנימין מזר גילה את שמה של עכברה בכתובת של תגלת פלאסר ה- 3 משלהי המאה ה- 8
לפנה"ס. תגלת פלאסר ה- 3 ערך מסעי כיבוש לממלכת ישראל הצפונית.
במסעו הראשון הוא כבש את הגליל, הגלעד והעמקים והפך את האזור לפחוות מגידו.
עכברה נכבשה ונכללה בפחוות מגידו.
כתובת תגלת פלאסר ה-3 מאשרת, בדיעבד, שעכברה הייתה יישוב ישראלי כבר בתקופת בית
ראשון .
תקופת בית שני (538 לפנה"ס – 70 לס')
עכברא (כך נכתב שמה באותם ימים) הייתה ישוב יהודי בתקופת הבית השני.
יוסף בן מתיתיהו ביצר אותה, במסגרת ההכנות למרד הגדול (66 לס' – 70 לס').
בקרבת הכפר מצוי סלע עכברה.
זהו צוק סלע גדול ובו מערות וניקרות. נראה ששם התבצרו יהודי עכברה, בתקופת המרד.
התקופה הרומית והביזאנטית (70 לס' -638 לס')
לאורך כל תקופת המשנה והתלמוד, תחת השלטון הרומי והביזאנטי, עכברה הייתה יהודית.
יוסף ברסלבסקי קבע במחקרו "הידעת את הארץ", שלאורך התקופה הביזאנטית ניכרת חיוניות
היישוב היהודי בגליל בשרידים הארכיאולוגיים ושרידי בתי הכנסת.
רוב הגליל ההררי היה יהודי.
עכברה נזכרת בשם עכברי ברשימת גאורגיוס קיפריוס.
רבי שמעון בר יוחאי התגורר בעכברה אם כי נקבר במירון.
בנו של רבי שמעון, רבי אלעזר בר יוחאי, התגורר בעכברה.
עכברה מוזכרת בתלמוד הבבלי.
האמוראים רבי חנניה בר עכברי, רבי ינאי ורבי יוסי חיו בעכברה.
בעכברה היה בית מדרשו של רבי ינאי .
רבי ינאי היה אדם עשיר והיו לו בעכברה כרמים ונכסים.
עכברה הצטיינה בתקופה הרומית בגידול דגים.
התקופה הערבית (638 – 1099 )
עכברה הייתה יישוב יהודי לאורך כל התקופה הערבית.
ממסמכי הגניזה הקהירית מתברר שעכברה הייתה עדיין יהודית במאה ה-11 .
התקופה הצלבנית (1099 – 1260 )
אחד מתלמידיו של הרמב"ן ביקר בארץ סביב אמצע המאה ה-13 והזכיר בספרו את היישובים
היהודיים בגליל, וביניהם את עכברה.
נראה, שעכברה היהודית עדיין שרדה בתקופה הצלבנית.
התקופה הממלוכית ( 1260 -1516 )
בתקופה הממלוכית הייתה עכברה חרבה.
נראה שמשהו אירע ליהודי עכברה בשלהי התקופה הצלבנית, או בראשית התקופה הממלוכית.
על כל פנים, מתי שהוא חדל היישוב היהודי להתקיים.
אתר הכפר היהודי מצוי על הגדה המזרחית של הנחל.
נחל עכברה – מבט מדרום לצפון
התקופה העות'מנית (1516 – 1918 )
ב- 1522 ביקר בארץ התייר היהודי משה באסולה.
הוא ביקר בעכברה החרבה ומצא בה שרידים של בית כנסת.
האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא אשכנזי), התיישב בצפת ב- 1570 וביקר בעכברה בין 1570
לשנת פטירתו ב- 1572.
שרידי בית הכנסת היו עדיין קיימים במאה ה- 19 .
שרידי בית הכנסת העתיק
אוצרות בית המקדש:
ישנה מסורת מסוף המאה ה-16 – שמקורה כנראה, בקהל מקובלי צפת – הרואה בנחל עכברה,
מצוקיו ועין-כחל שבאפיקו, את המקום שבו נטמנו כלים ואוצרות מבית המקדש.
נחל עכברה
מסורת זו נשענת על שלושה מקורות.
האחד, ספרו של המקובל רבי נפתלי בן יעקב אלחנן "עמק המלך" (1684) שנכתב באמסטרדם
ורומז על המצאות אוצרות גנוזים ליד עין-כחל.
השני הוא "חיבת ירושלים" (1844) של רבי חיים הורוביץ המציין כי "סמוך לעכברא,
בדרך שהולכים בה מהעיר צפת לטבריה יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ובתחתית הבקעה יש מעיין
מים צלולים שנקרא 'עין כחל'
ועוברים דרכו ובצידו המזרחי יש הר גבוה מאד ובראש ההר חצוב כדמות שער סתום ובהר זה
נגנזו הכלים הקדמונים והיקרים של בית המקדש".
וספר שלישי, "שערי ירושלים", שבו מספר הרב נפתלי ריישר כיצד חיפשו חיילי
נפוליאון אוצרות בנחל.
ב- 1648 ביקר בעכברה החרבה התייר התורכי צ'לבי.
הוא כינה אותה חירבת עוקבה בספרו, מה שמאשר את היותה חרבה עדין באמצע המאה ה- 17 .
הוא תאר בספרו את המערות בהם הסתתרו היהודים מפני הרומאים.
הערבים החלו להתיישב בעכברה החרבה, כנראה, מתי שהוא לאחר המחצית השנייה של המאה ה-
17 .
יש,אם כן, פער של כ-300 שנה בין חורבן עכברה היהודית והקמת עכברה הערבית.
הכפר שימר את שמו הארמי או העברי של הכפר, כמו שאר הכפרים בסביבה.
במאה ה- 19 חיו בעכברה עפ"י אתר הנכבה, 90 ערבים.
בקירות בתי הכפר הערבי שולבו אבנים משרידיהם של מבנים עתיקים.
שרידים עתיקים מהישוב היהודי
נפוליאון שמע על אוצרות בית המקדש שהוחבאו בעכברה, ובעת המצור על עכו ב- 1799
הוא שלח חלק מצבאו כדי לכבוש את הגליל ולחפש את אוצרות בית המקדש.
נפוליאון לא היה היחיד שהתרשם מהשמועה בדבר אוצרות המקדש.
חוקרים, הרפתקנים ושודדי עתיקות חיפשו את האוצרות, אך ללא תוצאות.
ב- 1988 חשף עמנואל דמתי במזרח הכפר 2 קירות של מבנה גדול, שהיו חלק מבית הכנסת
עליו דיווח משה בסולה ב- 1522 .
בכפר יש גם שרידים של בית בד קדום.
קדושת עכברה לא פסקה מעולם.
במעלה ההר נמצא קברו של התנא עקביא בן מהללאל שטבע את האימרה:
"…דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ובפני מי אתה עתיד ליתן את החשבון" (אבות פ"ג)
ולכאן אל הנחל היה היה בא ר' משה קורדובירו (הרמ"ק) עם תלמידיו לשם התבודדות
ותפילה.
קברות צדיקים בעכברה:
בעכברה נמצאים קברות הצדיקים :
התנא אדמון ועקביא בן מהללאל
רבי ינאי
איך מגיעים:
100 מטר לפני שער הכניסה לבית החולים זיו בצפת פונים ימינה לכפר עכברה.
נוסעים כשלושה ק"מ וממשיכים בדרך עפר שיורדת לכפר העתיק.
לאחר 200 מ' מסתעפת ממנו ימינה דרך עפר לאורך הנחל, כשני ק"מ, עד למרגלות המצוק
התלול, הוא סלע עכברה.
אפשר לנסוע בג'יפ עד המחצבה.
אם השער פתוח ניתן לצאת דרך המחצבה לכביש 85, בין צומת עמיעד לצומת נחל עמוד
(קדרים). אם לא, לחזור באותה דרך לצפת.
